פגשתי ילד עדין וביישן שבהדרגה יצר עימי קשר קרוב. אוריאן הגיע בשמחה למפגשים ושיתף פעולה באופן מלא.

לאוריאן היתה העדפה ברורה לפעילויות במרחב: נדנדה או ערסל גרמו לו הנאה רבה והרבה פעמים היוו "מנוף" להבעת רגשות.

בתחום המוטוריקה הגסה אוריאן "הרגיש בבית" , הוא כ"כ היה בטוח בעצמו שהרבה לקחת סיכונים, ללא הפעלת שיקול דעת מה יכולות

להיות התוצאות.

הוא קפץ מגובה לנדנדה ללא כל חשש , ממש כמו ש"מוגלי"  קופץ בסרט שכל כך אהב , ושסיפר לי עליו בפרוטרוט מספר פעמים.

ליד שולחן התמונה היתה שונה, בהתחלה פרקי הזמן בהם עבד ליד שולחן היו קצרים, שפת הגוף שלו הביעה חוסר שביעות רצון.

לאט לאט התפתחה מוטיבציה לעבודות יצירה, הוא נפתח וביטא מילולית את שהרגיש:"אני לא אוהב לצבוע" ,"אני שונא שיש לי דבק על האצבעות" ,"זה קשה לי" , "אני לא יודע ללמוד".

הטמפרמנט של אוריאן ליד שולחן היה שונה מבמרחב , במרחב הוא היה יוזם, אקטיבי, יצירתי ומלא מרץ וליד השולחן היה פסיבי ,

התנהל באיטיות והיה זקוק להמון תיווך.

עבדתי איתו על התארגנות ליד שולחן, על עבודה מתוכננת לפי שלבי פעילות. סדר היה חשוב לו, אבל הרבה פעמים לא ידע איך להתחיל

ובאיזו דרך לעבוד.ברגע שהבין את האסטרטגיה, הפעילות זרמה ברצף. הרבה פעמים בגלל שההתחלה היתה קשה לו , לא הצליח לקבל החלטה, רצה לוותר לעצמו ולא להמשיך.

 בפעילויות המערבות מרכיבים תפיסתיים מרחביים, כמו העתקת דגמים וצורות, ותפיסת כמות גלה-קושי. לאחר תרגול הבין את החוקיות

המתקיימת, הפנים את צורת העבודה ואף השתמש באסטרטגיה בפעילויות דומות.

אוריאן מאוד התקדם וזה ניכר בתהליך העבודה, הוא התמיד בפעילות לאורך זמן , גילה מוטיבציה, הפעיל יותר שיקול דעת ובקרה עצמית.הוא מאוד אהב לכתוב, יש לציין שממש כבר כתב מתוך שמיעה ,עיצב אותיות יפות בגודל אחיד, תוך התייחסות לרווחיים.

אוריאן "של  המרחב" ואוריאן "של השולחן" היו קצוות מנוגדים , שיחד הרכיבו ילד מיוחד עם חיוך כובש ועיניים ישירות ועמוקות הבעה.

היתה לי הזכות להכיר את אוריאן ולטפל בו . 

יהי זכרן ברוך.

                                                                             בגעגועים

                                                                              איריס ברטל   

                                                                              מרפאה בעיסוק

                                                                              מכון ויינברג